תודה שיצרת קשר!
קבלנו את ההודעה ונשוב אליכם בהקדם!
המשך גלישה נעימה!
יום שלישי, שמונה וחצי בבוקר, שביל האופניים בשדרות רוטשילד בתל אביב. שוטר תנועה עוצר רוכב קורקינט חשמלי בשנות הארבעים לחייו. הקסדה שלו תלויה על הכידון, והוא בטוח שחובת הקסדה חלה רק על בני נוער. הוא ממשיך לעבודה עם דוח של 1,000 ₪.
אחרי הדוח נשארת לו שאלה נוספת, אם הקסדה שתלויה על הכידון בכלל עומדת בדרישה. יש עליה את הסימון הנכון? יש לה מחזיר אור?
בתקנות התעבורה מופיעות לקסדה שלוש דרישות. מי שמכיר אותן יודע לבדוק לבד את הקסדה שכבר יש לו, או את זו שהוא שוקל לקנות.
בתקנות התעבורה הקורקינט החשמלי נקרא גלגינוע. ההגדרה שם היא "התקן דו-גלגלי או תלת-גלגלי שמותקן בו מנוע חשמלי", ובין השאר "המנוע מופעל באמצעות מצערת יד" ו"מהירותו המרבית אינה עולה על 25 קמ"ש".
החובה כתובה בתקנה 122ב(ב): "לא ינהג אדם על גלגינוע אלא אם כן הוא חובש קסדת מגן שסומנה כאמור בחלק ג' בתוספת השנייה הקשורה ברצועה שתמנע את נפילתה בשעת הרכיבה; לקסדה כאמור יוצמד מחזיר אור שיראה בבירור". כלומר, בתקנה מופיעות שלוש דרישות: קסדה שסומנה, קסדה שקשורה ברצועה, וקסדה שמוצמד לה מחזיר אור.
התקנה פותחת במילים "לא ינהג אדם על גלגינוע", ולכן היא חלה על כל מי שרוכב, וההגדרה כוללת גם קורקינט תלת-גלגלי. הגיל המינימלי לרכיבה נקבע בתקנה 122א(א): "לא ינהג אדם על גלגינוע אלא אם כן מלאו לו 16 שנים".
לפי פרט 179ד בצו התעבורה (עבירות קנס), בנוסח העדכני ל-01-09-2026, עבירה על תקנה 122ב(ב) ‑ למעט אי-הצמדת מחזיר אור ‑ היא עבירת קנס של 1,000 ₪. לפי פרט 179א באותו צו, גם רכיבה של מי שלא מלאו לו 16 שנים היא עבירת קנס של 1,000 ₪.
בעמוד של הרשות הלאומית לבטיחות בדרכים (הרלב"ד) מ-28/08/2019 מופיעים שני נתונים על הסיכון: "הסיכוי של רוכב קורקינט חשמלי/ אופניים חשמליים בישראל להיפגע בתאונת דרכים באופן חמור גבוה פי 5 משל נוסע ברכב", ו"קסדה מקטינה ב-50% את הסיכון לפגיעת ראש". הרלב"ד לא מציינת שם על איזה מחקר הנתונים מבוססים.
תקנה 122ב(ב) מפנה לחלק ג' בתוספת השנייה לתקנות. שם, בפרט 1א(2), כתוב: "קסדות לרוכבי רכינוע וגלגינוע יסומנו על ידי היצרן או היבואן בסימן EN-1078 או בסימן CPSC; סימון כאמור יהיה לפי הוראות התקן האירופי EN-1078 או לפי הוראות התקן האמריקני CPSC-16, לפי העניין, כאמור בתקן הרשמי ת"י 1613 של מכון התקנים הישראלי". שם התקן הישראלי הזה, לפי אותו פרט, הוא "קסדות מגן לרוכבי אופניים".
מה שמחפשים על הקסדה הוא אם כן אחד משני הסימונים שהתקנה מונה: תקן EN 1078 או CPSC. את הסימון, לפי אותו פרט, מצמידים היצרן או היבואן, ולא הרוכב.
התקנה מונה שני תקנים, האירופי והאמריקני, ולכן גם בקסדה שנקנתה בחו"ל מחפשים את אותם שני סימונים.
את הסימון מחפשים על מדבקה בתוך הקסדה, מתחת לריפוד או בגב המעטפת, ובדף המפרט של המוצר. בדף של קסדת LS2 OF610 E-Bike באתר של לארט, למשל, מופיע תקן EN 1078 תחת HOMOLOGATION. אם הסימון לא מופיע באף אחד מהמקומות, שואלים את המוכר לפני שמשלמים. בקנייה באינטרנט מבקשים ממנו תשובה בכתב.
זו הבדיקה שהרוכב מרוטשילד יכול לעשות בבית:
אם אחד מהשלבים נכשל, יודעים מה חסר: קסדה אחרת, אבזם תקין או מדבקה מחזירת אור.
שתי הדרישות האחרות הן של הרוכב ולא של היצרן. הראשונה היא קסדה "הקשורה ברצועה שתמנע את נפילתה בשעת הרכיבה". קסדה שהרצועה שלה פתוחה אינה קשורה, ולכן סוגרים את הרצועה בכל נסיעה, גם קצרה.
השנייה היא מחזיר אור: "לקסדה כאמור יוצמד מחזיר אור שיראה בבירור" למשתמשים האחרים בדרך. הדרישה היא על הקסדה עצמה, ולכן מחזיר אור על התיק או על הבגד לא מחליף אותה.
אותה דרישה מופיעה גם לרוכבי אופניים חשמליים, בתקנה 39טז(א)(4): קסדת מגן "שמוצמד לה מחזיר אור שייראה בבירור על ידי המשתמשים האחרים בדרך". כך שבבית שיש בו קורקינט ואופניים חשמליים, לשתי הקסדות צריך מחזיר אור.
אם לקסדה אין מחזיר אור מובנה, מצמידים לגב שלה מדבקה של מחזיר אור לקסדה. כדאי לבדוק את זה כבר בחנות, ולא אחרי הנסיעה הראשונה בחושך. בדיקה פשוטה בבית היא להאיר על גב הקסדה בפנס של הטלפון בחדר חשוך, ולראות אם המדבקה מחזירה את האור.
אחרי שהסימון במקום, הבחירה היא עניין של התאמה לראש, ובודקים בה שלושה דברים: מידה, ישיבה על הראש ונוחות לשימוש יומיומי.
מודדים את היקף הראש בסרט מדידה, מעל הגבות ובקו האוזניים, ומשווים לטבלת המידות של הדגם. ב-OF610, שמופיעה בעמוד קסדה עירונית בתקן EN 1078, המידה XS-S מתאימה להיקף ראש של 53-56 ס"מ, M-L ל-57-60 ס"מ, ו-XL-XXL ל-61-64 ס"מ.
אחרי המדידה חובשים, סוגרים את הרצועה ומנסים להזיז את הקסדה קדימה, אחורה ולצדדים. קסדה במידה הנכונה יושבת ישר, עם השפה הקדמית קצת מעל הגבות, ולא זזה. אם היא זזה, מנסים מידה קטנה יותר לפני שמהדקים את הרצועה עוד.
מי שנמצא על הגבול בין שתי מידות כדאי שימדוד את שתיהן. אפשר לבוא למדוד בחנות ולחבוש את הקסדה כמה דקות, כי לחץ במצח מורגש רק אחרי זמן מה.
הורים שקונים קסדה לנער שמלאו לו 16 שנים בוחרים לפעמים מידה גדולה, שתתאים גם בעוד שנה. מודדים את היקף הראש של הנער היום, ועושים את אותה בדיקה. אם הקסדה זזה כשהרצועה סגורה, המידה גדולה מדי. ולפני שהוא מתחיל לרכוב, תקנה 122א(ג) דורשת ממנו גם רישיון נהיגה, מבחן עיוני או אישור על הכשרה (ראו בשאלות הנפוצות).
לחוק יש כאן גם צד שנוגע להורים. סעיף 65ג(ב) לפקודת התעבורה קובע: "בגיר שהוא הורה, אפוטרופוס או שבהשגחתו קטין, לא יניח לקטין כשהוא במחיצתו לעבור על הוראות סעיף קטן (א)", וסעיף קטן (א) הוא חובת הקסדה. לפי סעיף 65ג(ד), המונח "אופניים" בסעיף כולל "קורקינט חשמלי כהגדרתו לפי פקודה זו".
הרלב"ד כותבת ש"הקסדות הכבדות יותר תהיינה פחות נעימות על הראש ופחות נוחות לשימוש". קסדה שלא נוח לחבוש נשארת על הכידון, ולכן משקל ואוורור שווים בדיקה בחנות, בעיקר למי שרוכב כל יום.
קסדה לא נשארת תקינה לתמיד, גם כשהיא נראית שלמה. לפי הרלב"ד, "רצוי להחליף קסדה כל שנתיים-שלוש. הקסדות מאבדות מחוזקן בגלל התיישנות החומרים גם אם כמעט לא השתמשתם בהן. במקרה של חבלה או נפילה מומלץ להחליפן."
מה בודקים בקסדה שכבר בשימוש:
סדק במעטפת או נפילה הם סימן שהגיע הזמן להחליף את הקסדה, כמו שהרלב"ד ממליצה. ריפוד או אבזם שהתבלו בודקים מול המוכר, ומחזיר אור שנפל מחליפים במדבקה חדשה.
חובת קסדה בקורקינט חשמלי מתמצה בשלוש דרישות של תקנה 122ב(ב): קסדה שסומנה, שקשורה ברצועה ושמוצמד לה מחזיר אור. מי שמחפש קסדה עם סימון של תקן EN 1078 יכול להתחיל מעמוד הרכיבה העירונית, ולהצמיד לקסדה מחזיר אור אם אין בה כזה.
כן. תקנה 122ב(ב) פותחת במילים "לא ינהג אדם על גלגינוע", ולכן היא חלה על כל רוכב. הפטור לבגירים שבסעיף 65ג(א) לפקודת התעבורה, שלפיו החובה "לא תחול על בגיר בדרך עירונית", לא חל על קורקינט חשמלי, כי הסעיף מחריג מי ש"רוכב על אופניים שמותקן בהם מנוע", ו"אופניים" בסעיף כוללים גם "קורקינט חשמלי כהגדרתו לפי פקודה זו".
צריך רישיון נהיגה, מבחן עיוני או אישור על הכשרה. תקנה 122א(ג) קובעת: "לא ינהג אדם בגלגינוע אלא אם כן התקיים בו האמור בתקנה 39טז(א)(3)", ושם נדרש ש"התקיים בו אחד מאלה": "ניתן לו רישיון נהיגה", "עמד בהצלחה בבחינה עיונית" או "ניתן לו אישור מאת רשות הרישוי על עמידתו בהכשרה לנהיגה". לפי פרט 179ב1 בצו התעבורה (עבירות קנס), הקנס על עבירה על תקנה 122א(ג) הוא 750 ₪.
לא. תקנה 122ב(ג) קובעת: "הנוהג על גלגינוע, לא ירכיב עליו אדם נוסף." לפי פרט 179ה בצו התעבורה (עבירות קנס), הקנס על עבירה על התקנה הזו הוא 250 ₪.
רק אם יש עליה אחד משני הסימונים שפרט 1א(2) מונה לקסדות של רוכבי קורקינט חשמלי: EN 1078 או CPSC. חובת הקסדה חלה גם על רוכבי אופניים חשמליים, כי הפטור לבגירים בסעיף 65ג(א) לפקודת התעבורה לא חל על מי ש"רוכב על אופניים שמותקן בהם מנוע". אבל דרישת הקסדה שלהם מנוסחת בתקנה אחרת, 39טז(א)(4): "הוא חובש קסדת מגן, כאמור בסעיף 65ג לפקודה". לכן בקסדה שתשמש גם לקורקינט בודקים את הסימון על הקסדה עצמה.
בשביל אופניים, ואם אין שביל ‑ בכביש. תקנה 122א(ב) קובעת: "לא ירכב אדם על גלגינוע אלא בשביל מיוחד או נתיב מיוחד שהוקצו לתנועת אופניים וסומנו בתמרור", ומוסיפה: "ובאין שביל אופניים ‑ בכביש". על המדרכה התקנה מתירה רק להוביל את הקורקינט ברגל: "מותר להולך רגל להוביל גלגינוע על המדרכה אם אין בכך הפרעה להולכי רגל". לפי פרט 179ב בצו התעבורה (עבירות קנס), הקנס על עבירה על תקנה 122א(ב) הוא 250 ₪.
קבלנו את ההודעה ונשוב אליכם בהקדם!
המשך גלישה נעימה!